איך מתמודדים עם פערים בחיים?
בחיים של כולנו יש פערים:
✦ | פער בין מה שאנו רוצים לבין מה שיש לנו (ככל שהחסר נוגע במקום מהותי יותר, הכאב מתעצם) |
✦ | פער בין הרצון שלנו לבין הרצון של האחרים (ככל שהקונפליקטים הם עם אנשים שיותר קרובים לנו יותר כך הם כואבים לנו יותר) |
✦ | פער בין התפיסה העצמית שלנו לבין איך שאנו נתפסים בחוץ |
✦ | פער בין מה שקורה בחיינו באמת לבין מה שאנו מספרים לעולם |
הפער כואב, הוא נחווה כחלל, כמקום ריק בנפש ומייצר בה רגשות של בדידות, מצוקה, סבל ויאוש. ככל שהפער גדול יותר כך גדול יותר הכאב.
כל אחד מאיתנו מתמודד עם הפערים שבחייו בדרכו, לפי אופיו ולפי הכלים שרכש. אני רוצה לתת כאן נקודת הסתכלות קטנה אך יסודית, ומזמינה כל אחד לאמץ אותה אל ההתמודדויות שלו עם הפערים שבחייו.
כפי שכתבתי קודם, הפערים מזמינים סבל ויאוש. הסבל והיאוש מזיקים ומגדילים עוד יותר את הפערים שבחיינו – גדל המרחק שלנו מהסובבים, גדל המרחק שלנו מהקב"ה, גדל המרחק שלנו ממי שאנחנו באמת.
איך לא ניתן לפערים שבחיינו לייאש אותנו?
ויתרה מכך, איך נהפוך את הפערים שבחיינו ממשקולת כבדה שמושכת מטה (ובכך מגדילה את חווית הפער) לקפיץ מתוח שמעלה אותנו מעלה (ובכך מקטין את הפער)?
כדי לענות על כך, נמשיך להשתמש בדימוי המשקולת והקפיץ (מה לעשות שאני באה מעולם הפיזיקה וההנדסה).
כאמור משקולת מורידה מטה בגלל כוח המשיכה והמשקל שלה ואילו קפיץ מקפיץ מעלה, בניגוד לכוח המשיכה. מהו הכוח שמאפשר לקפיץ לפעול בניגוד לכוח המשיכה?
כוח זה הוא הכוח הפנימי שמתפתח בקפיץ – כוח המתיחות.
כוח המתיחות נוצר מכך שהקפיץ אחוז בשתי קצוות, שמתרחקים זה מזה.
ככל שמרחיקים יותר בין הקצוות, הכוח שבקפיץ גדל.
אנו רוצים שהפערים שבחיינו יהיו קפיץ שיעלה אותנו מעלה. לשם כך אנו צריכים, כמו הקפיץ, לאחוז בשתי קצוות שונים ורחוקים.
מה הם הקצוות האלו?
① | מקום הכאב בגלל מה שחסר לנו – יש להסכים להרגיש את הרגשות הלא נעימים שמעורר החסר. יש להסכים לשמוע את המחשבות הלא ייצוגיות, המחשבות שאינן 'לפי הספר', המחשבות השגויות שמתרוצצות בראש, כתוצאה מהפער. . |
② | מקום הישועה – לאחוז בכל הכוח בטוב של הקב"ה, שרוצה ויכול לתת לנו את הטוב ביותר, שאוהב וקשוב ומעניק, שבכל רגע איתנו. לאחוז בטוב שבנו, בכך שאנו אנשים ראויים, רוצים בטוב, מתמודדים ובעלי יכולת. לראות את הישועה באופן מוחשי. לראות שהיא נמצאת וקרובה ובע"ה תגיע. |
זוהי עבודה קשה אך מקפיצה מעלה. האחיזה בשתי הקצוות מביאה אותנו לחוש את המתיחות של הקפיץ אך הפעם זוהי אנרגיה עצומה של תקוה ואמונה שלוקחת אותנו קדימה:
✦ | במישור הרוחני – אמונה, תפילה, התחזקות בעבודת השם |
✦ | במישור הנפשי – ברור התפיסות הפנימיות, עשיית סדר פנימי |
✦ | במישור המעשי – נקיטת דרכי פעולה יעילות |
עבודה בשלושת המישורים הללו מתוך אנרגיה פנימית בלתי נדלית שנובעת מעצם הפער היא משמחת, למרות הכאב, מועילה ומעלה מעלה.
